פסק-דין בתיק עש"א 24458-08-12

1.         לפנינו שני ערעורים לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן - החוק), אשר הדיון בהם אוחד בהחלטה מיום 1.11.12.

2.         הערעור בתיק 24458-08-12 מתייחס לשיקים שסורבו בחשבון המערער אצל המשיב בתקופה שבין 13.1.12 ועד 6.8.12.

            במסגרת הערעור טוען המערער כי לא קיבל הודעה על ההגבלה , כמתחייב מהוראות סעיף 3א לחוק ונודע לו על ההגבלה רק מדפי החשבון שבהם צוין חיובו בעמלת הודעת הגבלה.

            כמו כן נטען, כי המערער לא קיבל התראה על ההגבלה כמתחייב מהוראות תקנות 6 - 7 לתקנות שיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981.

            המערער טוען גם, כי סירוב השיקים נשוא הערעור נעשה מחמת טעות ו/או כי היה יסוד למערער להניח שחובה על המשיב לפרוע אותם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבונו ו/או מכוח הסכם בין הבנק לבין המערער בנוגע למסגרת אשראי מוסכמת בסכום של 100,000 ש"ח.

            לטענת המערער, סירוב השיקים אינו עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות וההגינות שבה מחויב המשיב כלפי לקוחותיו וביניהם המערער.

3.         הערעור בתיק 23687-10-12 מתייחס לשיקים שסורבו בתקופה שבין 31.8.12 ועד 11.1.12, והמערער חוזר למעשה על טענותיו, כפי שנטענו גם בערעור הראשון בתיק 24458-08-12.

            לטענת המערער, אילו השיקים המסורבים היו נפרעים במועדיהם - יתרת החובה בחשבונו לא הייתה מגיעה למסגרת האשראי המוסכמת והנטענת.

4.         המשיב מצדו טוען כי ההתראה וההודעה על הגבלה נשלחו למערער כדין, בהתאם לנהלים של הבנק המתבצעים באופן מכני ומידי עם היווצרות ההגבלה.

            כמו כן טוען המשיב, כי לא הייתה כל הסכמה בין המערער למשיב בדבר קיומן של חריגות ממסגרת האשראי בחשבון, ואף לא הייתה כל הסכמה כי המשיב לא יסרב שיקים מסיבת אכ"מ , גם כאשר קיימות חריגות בחשבון.

            עוד נטען, כי המערער עצמו הורה ביום 7.5.12 על ביטול מסגרת האשראי החל ביום 20.5.12, ועובדה זו הועלמה מבית המשפט. לטענת המשיב, יש בכך כדי ללמד על חוסר תום לבו של המערער.

5.         בתשובת המערער לטענת המשיב בדבר ביטול מסגרת האשראי נטען , כי לא הייתה סיבה שהמערער יבקש את ביטול מסגרת האשראי, והוא לא ידע שהוא חותם על בקשה לביטולו.

6.         בדיון שהתקיים ביום 24.1.13 התחייב אמנם המערער להסדיר את חובו בבנק (פרוטוקול עמ' 1 שורות 12 - 13), אך ב"כ המשיב טען שהתחייבות כזו, בין אם תקוים ובין אם לאו, איננה מהווה קריטריון כלשהו במסגרת החוק לעניין ביטול ההגבלה בחשבון המערער.

            (פרוטוקול עמ' 2 שורות 1 - 2).

7.         סעיף 10(א) לחוק מסדיר את זכות הערעור של לקוח מוגבל וקובע כדלקמן:

"10. (א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במניין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1)  הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(2) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שניים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהייתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהייתה יתרה מספקת בחשבון או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".